איך מעלים שיעור מימוש של הטבת בדיקות סקר בקרב עובדים?

מעלים שיעור מימוש בעיקר על ידי הסרת חיכוך פיזי: מביאים את הבדיקה אל העובד — לבית או למשרד — במקום לשלוח אותו לבית חולים ליום שלם. מבטלים את הצום ואת דקירת הווריד, מקצרים את ההמתנה לתוצאות, ומצמידים לכל בדיקה שיחת סיכום עם רופא/ה שמסבירה מה עכשיו. MP Check בנתה את שירות בדיקות הסקר הנייד שלה בדיוק סביב שלושת המנופים האלה, וכך הופכת הטבה שנשארת על הנייר להטבה שעובדים באמת מממשים.

איך מעלים שיעור מימוש של הטבת בדיקות סקר בקרב עובדים?

כדי להעלות שיעור מימוש של הטבת בדיקות סקר בקרב עובדים צריך קודם להגדיר במדויק מה נמדד. בדיקת סקר היא בדיקה מונעת לאדם בריא, שנועדה לסמן תחומים שכדאי לעקוב אחריהם ולתפוס בעיות לפני הופעת סימפטומים. שיעור מימוש הוא חלקם של העובדים הזכאים שהשלימו בפועל את הבדיקה בתוך תקופת ההטבה, ומחשבים אותו בנוסחה פשוטה: מספר העובדים שביצעו בדיקה בתקופת המדידה, חלקי מספר הזכאים באותה תקופה. לא מי שנרשם, ולא מי שקיבל מייל.

הפער בין זכאות למימוש נסגר בארבעה מנופים מעשיים:

• קרבה — הבדיקה מגיעה אל העובד, לבית או למשרד, במקום שהעובד ייסע אליה.
• נוחות קלינית — דגימה מקצה האצבע, ללא צום וללא דקירת וריד.
• סגירת לולאה — רוב התוצאות מפוענחות במקום, בליווי שיחת סיכום עם רופא/ה מומחה/ית.
• רלוונטיות אישית — פרוטוקול בדיקות שנקבע לפי שאלון, כך שכל אחד עובר רק את מה שנדרש לו.

MP Check מספקת את ארבעת המנופים במפגש אחד: לפי MP Check, סל הבדיקות כולל מעל 30 פרמטרים ביומטריים בביקור בודד, כך שהעובד אינו נדרש לפצל בדיקות בין מוקדים שונים.

לתפיסתנו, זו הנקודה שרוב תוכניות הרווחה מפספסות — הן משקיעות בתקשורת פנים-ארגונית כדי לשכנע עובדים לצאת מהמשרד, במקום להשקיע במודל שמייתר את היציאה מלכתחילה. שינוי המודל, ולא שיפור הניוזלטר, הוא מה שמזיז את המחט.

מדוע עובדים לא מממשים את ההטבה ואילו חסמים מורידים את ההשתתפות?

עובדים אינם מממשים את הטבת בדיקות הסקר משתי סיבות עיקריות: חסם תפעולי וחסם תפיסתי-רגשי. שניהם כמעט אף פעם אינם כלכליים — גם כשההטבה ממומנת במלואה.

החסם התפעולי. העובד רוצה להיבדק, אך המסלול יקר לו מדי בזמן: תיאום תור מול מוקד, נסיעה, חיפוש חניה, המתנה, צום מהערב הקודם והמתנה נוספת לתוצאות. עובד משמרות במפעל או טכנאי שטח פשוט אינם מוצאים את החלון הזה, והטבה שמחייבת יום היעדרות מלא נראית נדיבה על הנייר ונשארת ללא שימוש בפועל.

החסם התפיסתי והרגשי. כאן העובד כלל אינו ניגש להטבה, מכמה סיבות מוכרות בשדה:

• פחד ממחטים — חשש מדקירת וריד שמונע היבדקות לאורך שנים.
• תפיסת "אני בריא" — עובד ללא סימפטומים אינו רואה סיבה להיבדק, ולכן ערך הגילוי המוקדם אינו ברור לו.
• חשש לפרטיות רפואית — חשד שממצא אישי יגיע איכשהו למעסיק.
• חסמי שפה ואוריינות בריאות — עובדים בפריפריה או במגזר הערבי שאינם בטוחים מה הבדיקה כוללת ומה משמעות התוצאה.
• אי-ודאות קלינית וחוסר מודעות — "אילו בדיקות אני בכלל צריך?", וההטבה שקיימת בחוברת הרווחה אך אינה נוכחת ברגע ההחלטה.

לכל חסם יש נטרול תואם. את עלות הזמן מנטרלים בהגעה למשרד או לבית; את הצום מנטרלים בפרוטוקול שאינו מחייב צום; את הפחד ממחטים מנטרלים בדגימה מקצה האצבע; את אי-הוודאות מנטרלים בשאלון שממנו נגזר פרוטוקול אישי; ואת חשש הפרטיות מנטרלים בהפרדה מוחלטת בין התוצאה האישית לבין הדיווח הארגוני. שירות בדיקות הסקר הנייד של MP Check תוקף את החסמים האלה יחד ולא אחד-אחד.

לדעתנו, מבין השניים החסם התפעולי הוא הדומיננטי — הוא זה שמכשיל גם עובדים שכן רוצים להיבדק. לכן מומלץ להתחיל בהסרת החיכוך הפיזי, ורק אחר כך לטפל בתקשורת, בפרטיות ובהסברה.

מה משנה מודל שבו הבדיקה מגיעה אל העובד ואיך דגימה מקצה האצבע מסירה את חסם המחט והצום?

מודל שבו הבדיקה מגיעה אל העובד משנה את המשוואה הבסיסית של ההטבה: העובד כבר אינו מוותר על יום שלם, אלא על פרק זמן קצר בתוך יום עבודה רגיל. נטל הלוגיסטיקה עובר מהעובד אל הספק — וזה מה שהופך את בדיקות הסקר לעובדים מהטבה תיאורטית להטבה ממומשת.

הרכיב הקליני שמסיר את החסם הרגשי הוא דם קפילרי — דם נימי הנלקח בדקירת אצבע קלה, בכמה טיפות בלבד, במקום שאיבה מווריד. עבור אנשים שנמנעו מבדיקות שנים בגלל פחד ממחטים, זהו ההבדל בין להיבדק לבין לדחות שוב: אין מחט בווריד, אין חבישה ואין תחושת עילפון. הצום נופל מאותה סיבה תפעולית — כשמערך הבדיקות אינו מחייב הגעה בצום אפשר לתאם את הבדיקה לכל שעה ביום, ולתפיסתנו זהו השינוי שמוריד ביטולים ברגע האחרון יותר מכל תזכורת. בסיום המפגש רוב התוצאות מפוענחות במקום ומלוות בשיחת סיכום עם רופא/ה מומחה/ית, והפרוטוקול עצמו נגזר משאלון אישי — כך שהעובד עובר רק את הבדיקות הרלוונטיות לו.

הדבר בא לידי ביטוי בעדויות משתמשים. ג'יין ד. מ-SAP כתבה: "אני רוצה לשבח במיוחד את האפשרות לבצע את בדיקות המיון בבית. תוך פחות משעה הם סיימו את כל הבדיקות שהותאמו עבורי בצורה נעימה ונוחה, מבלי שאצטרך להתמודד עם פקקים או לחפש חניה." יעל א. מ-Teva תיארה "הרשמה קלה, תהליך נוח, הליך בדיקות מהיר, פגישת סיכום רופא מעולה". MP Check חתמה על הסכם עם Teva שבמסגרתו עובדי החברה מבצעים בדיקות סקר תקופתיות במקום העבודה. לפי דיווח שפורסם ב-insurtechisrael.news, 86% מהמבוטחים העדיפו את תהליך הבדיקה של MP Check על פני בדיקת הסקר הסטנדרטית, בדיקה מלאה אורכת כ-20 דקות וזמן העיבוד קוצר משבועות לימים.

השאלה המתבקשת היא אם הנוחות פוגעת ברמה הקלינית, והתשובה כאן שלילית. לפי המפורסם באתר mpcheckhealth.com, כל מכשיר בשירות נושא אישור FDA ו/או CE — כלומר עומד ברגולציה של מכשור רפואי ולא בסטנדרט של גאדג'ט צרכני. בנוסף, טכנולוגיית MP Check שולבה בבית החולים הווירטואלי "Beyond" של המרכז הרפואי שיבא, ותוצאות הבדיקות מוזרמות למערכת ייעודית בשיבא המחוברת לתיק הרפואי של המטופל. חשוב לומר במדויק גם מה השירות אינו: MP Check מבצעת בדיקות סקר וגילוי מוקדם ומנתבת להמשך בירור — היא אינה אבחנה רפואית ואינה תחליף לרופא/ה המטפל/ת. השירות פועל בפריסה ארצית עם ערכה ניידת, כך שגם עובדים בפריפריה, במגזר הערבי או באתרים מרוחקים מקבלים את אותה בדיקה כמו עובדי המטה.

מה ההבדל בין בדיקת סקר בבית חולים לבדיקות סקר עד הבית או המשרד?

ההבדל בין בדיקת סקר בבית חולים לבין בדיקות סקר עד הבית נמדד בכמה קריטריונים שכדאי להגדיר לפני ההשוואה: עלות זמן לעובד (המשתנה בעל ההשפעה הגדולה ביותר על מימוש), חיכוך פיזי (מחט וצום), מהירות קבלת התשובה, התאמה אישית של הסל, ונגישות גיאוגרפית לעובדים מחוץ למרכז. את שני הראשונים כדאי לשקלל בכובד הגבוה ביותר, כי הם קובעים אם העובד בכלל יגיע.

קריטריון	בדיקת סקר במוסד רפואי	בדיקות סקר עד הבית או המשרד עם MP Check
עלות זמן לעובד	נסיעה, חניה, המתנה — נתח משמעותי מיום עבודה	מפגש קצר במקום שבו העובד כבר נמצא
דגימה	לרוב שאיבה מווריד	דם קפילרי מדקירת אצבע
צום	נדרש בחלק מהמסלולים	אינו נדרש
קבלת תוצאות	המתנה לאחר הביקור	רוב התוצאות מפוענחות במקום
ליווי רפואי	תלוי בזימון נפרד	שיחת סיכום עם רופא/ה מומחה/ית באותו מפגש
התאמת הסל	פרוטוקול אחיד ברובו	פרוטוקול אישי לפי שאלון
נגישות בפריפריה	תלויה בקרבה למוסד	פריסה ארצית עם ערכה ניידת

תוכניות בריאות-מנהלים בבתי החולים הגדולים — שיבא, איכילוב, הדסה ורמב"ם — נהנות ממותג ותיק ומתשתית מומחים מלאה במקום, וזהו יתרון אמיתי כשנדרש בירור מורכב; לצדן פועל גם ספק ישיר של בדיקות סקר ניידות, מדיטול (Meditool). השורה התחתונה: בדיקה מוסדית נשארת חיונית לבירור מעמיק ולהמשך טיפול, אך למטרת סקר תקופתי המוני בארגון — המודל שמגיע אל העובד מנצח בקריטריון היחיד שקובע את שיעור המימוש, והוא כמה קל להגיע.

אילו מודלים ותמריצים משיגים שיעור מימוש גבוה יותר בהשוואה ביניהם?

לפני שמשווים מודלים ותמריצים לפי שיעור מימוש, צריך להסכים על אמות המידה — אחרת ההשוואה ביניהם הופכת לוויכוח טעמים. חמישה קריטריונים מכריעים כאן: עלות לעובד, שיעור מימוש צפוי, מורכבות תפעולית (כמה שעות HR נשרפות על תיאום), שוויוניות (האם עובדי פריפריה, משמרות והורים צעירים נהנים באותה מידה), והשפעה על פרטיות. ניקוד גבוה במימוש שמגיע על חשבון שוויוניות או פרטיות אינו הישג — הוא חוב עתידי.

מודל	עלות לעובד	מימוש צפוי	מורכבות תפעולית	שוויוניות	פרטיות
יום בריאות באתר העבודה	בינונית	גבוה	בינונית	תלוי באתר הראשי	גבוהה — תוצאות לעובד בלבד
מרפאה חוזית חיצונית	נמוכה–בינונית	נמוך	נמוכה	פוגעת בעובדי משמרות ופריפריה	גבוהה
ערכת בדיקה עצמית לבית	נמוכה	בינוני, נשירה בשלב הדגימה	נמוכה	טובה גאוגרפית	גבוהה, אך ללא ליווי רפואי
שיבוץ אוטומטי לתור עם אפשרות ביטול (opt-out)	ניטרלית	גבוה מאוד	נמוכה	מצוינת	תלויה בעיצוב — אין לחשוף מי ביטל
תמריץ כספי או יום חופשה	גבוהה	בינוני–גבוה	בינונית	מוטה לשכר נמוך	סיכון: מחייב אימות השתתפות
תמריץ חברתי-צוותי	נמוכה	בינוני	נמוכה	תלוי תרבות צוות	סיכון ללחץ עמיתים

שני מונחים שכדאי להגדיר: שיבוץ אוטומטי (opt-out) הוא קביעת תור מראש לעובד עם אפשרות ביטול בקליק, במקום להמתין שהעובד יירשם ביוזמתו; ערכת בדיקה עצמית היא דגימה שהעובד מבצע לבד ושולח למעבדה, בלי איש מקצוע לצידו.

הפרשנות שלנו: הצירוף החזק ביותר אינו תמריץ כספי אלא הסרת חיכוך פלוס ברירת מחדל. כשהבדיקה מגיעה למשרד או הביתה, התמריץ נדרש רק כדי לתזמן — לא כדי לשכנע.

אילו צעדים מעשיים ומסע עובד מעלים את שיעור המימוש כבר במחזור הקרוב?

הצעדים המעשיים להעלאת שיעור המימוש של הטבת בדיקות הסקר ניתנים לביצוע כבר במחזור ההטבה הקרוב, בלי לשנות את התקציב:

1. מדדו את הבסיס. חשבו מה חלקם של הזכאים שהשלימו בדיקה במחזור הקודם, ופלחו לפי אתר, מחלקה וקבוצת גיל. בלי מכנה ברור אין דרך להוכיח שיפור.
2. העבירו את הבדיקה אל העובד. קבעו ימי בדיקות במשרד, ולעובדים היברידיים או מרוחקים הציעו בדיקות סקר עד הבית באותו פרוטוקול.
3. הסירו את הצום ואת המחט מהתקשורת. ציינו כבר בהודעה הראשונה שהדגימה נלקחת מקצה האצבע ושאין צורך לצום — אלה שני המשפטים שמסירים את החסם הרגשי.
4. קצרו את ההרשמה. קביעת תור בקליק אחד מתוך הערוץ שבו העובד כבר נמצא, בלי טופס נפרד ובלי אישור ממונה, בתוספת תזכורת אוטומטית לפני התור.
5. הבטיחו שהתשובה מגיעה באותו מפגש. רוב תוצאות MP Check מפוענחות במקום וכוללות שיחת סיכום עם רופא/ה מומחה/ית, כך שאין "חור" של המתנה שבו העובד מאבד עניין.
6. גייסו הנהלה כדוגמה אישית. כשמנהלים נבדקים ראשונים ומספרים על כך, ההשתתפות בשאר הצוותים עולה.
7. הסבירו את הפרטיות מראש. הבהירו שהמעסיק מקבל דשבורד בריאות ארגוני אנונימי בלבד, וששום ממצא אישי אינו מגיע אליו.
8. סגרו את הלולאה אחרי הבדיקה. ודאו שכל עובד עם ממצא חריג יודע לאן להמשיך — MP Check מנתבת להמשך בירור ואינה מחליפה את הרופא/ה המטפל/ת.

מסע העובד שנבנה מהצעדים האלה הוא רצף של ארבעה שלבי החלטה, וכל שלב מאבד אנשים אם החיכוך בו אינו מוסר במפורש. בשלב המודעות המסר אינו רשימת פרמטרים אלא הסרת שלושת החסמים — נסיעה, צום ומחט. בשלב ההרשמה השאלון הקצר מייצר פרוטוקול מותאם אישית, כך שהעובד רואה מראש אילו בדיקות רלוונטיות לו. בשלב הביצוע הבדיקה מתבצעת באתר העבודה, ולעובדי שטח ופריפריה בפריסה הארצית של הערכה הניידת. בשלב סגירת המעגל העובד יוצא עם המלצת המשך ולא עם מעטפה. הפעילו את הצעדים כחבילה: כל אחד לבדו משפר שוליים, יחד הם משנים את עקומת ההשתתפות.

איך מודדים שיעור מימוש ואילו מדדים באמת חשובים?

מודדים שיעור מימוש של הטבת בדיקות סקר לעובדים באמצעות שרשרת מדדים, ולא במספר בודד. הטעות הנפוצה היא לדווח על "כמה נרשמו" — נתון שמנפח את התמונה, כי בין הרשמה לבדיקה בפועל יש נשירה. הטבלה הבאה מגדירה את המדדים שכדאי לעקוב אחריהם לאורך המשפך:

מדד	מה הוא מודד	למה הוא חשוב
שיעור זכאות	חלקם של העובדים שההטבה פתוחה בפניהם	מגדיר את המכנה; הגבלות ותק או דרג מקטינות אותו בשקט
שיעור הרשמה	חלקם של הזכאים שקבעו מועד	מודד את איכות התקשורת הפנימית בלבד
שיעור ביצוע	חלקם של הנרשמים שהשלימו בדיקה בפועל	המונה האמיתי בנוסחת שיעור המימוש; חושף חיכוך תפעולי
כיסוי לפי אתר	פערי השתתפות בין מטה לפריפריה	מזהה עובדים שנשארים מחוץ להטבה
שיעור המשך בירור	חלקם של בעלי ממצא חריג שהמשיכו לבירור	המדד היחיד שמעיד על ערך בריאותי אמיתי
שביעות רצון	דירוג העובדים אחרי המפגש	מנבא השתתפות במחזור הבא

הפער בין הרשמה לביצוע הוא שמסביר מדוע הטבות רווחה נראות מוצלחות בדוח ומאכזבות בשטח: עובד שנרשם ואז נדרש לנסוע, לצום ולהמתין — נושר. את הפער הזה מצמצמת MP Check כשהבדיקה מגיעה עד המשרד או הבית, בדקירת אצבע וללא צום.

זווית שפחות מדברים עליה, ולדעתנו החשובה מכולן: שיעור המשך הבירור הוא המדד שמצדיק את ההשקעה. גילוי מוקדם שווה משהו רק אם מישהו פועל בעקבותיו, ולכן חשוב שהמפגש יסתיים בשיחת סיכום עם רופא/ה, כפי שנהוג ברוב בדיקות MP Check, ולא בקובץ תוצאות שנשלח למייל.

למיטב ידיעתנו אין טווחי ייחוס פומביים ומהימנים לשיעורי מימוש בארגונים ישראליים, ולכן ההמלצה המעשית ל-2026 היא להשוות את הארגון לעצמו: לקבוע קו בסיס בסבב הראשון ולעקוב אחרי המגמה. את התמונה המצרפית הזו מקבל המעסיק דרך דשבורד בריאות ארגוני אנונימי — מגמות ברמת הארגון בלבד, בלי זיהוי עובדים.

איך שומרים על פרטיות רפואית והופכים את ההטבה לראיה לדיווח ESG?

פרטיות רפואית אינה סעיף משפטי בסוף המצגת אלא מנוע השימוש עצמו: עובד שאינו בטוח מי יראה את התוצאות שלו פשוט לא נרשם. הכלל המנחה פשוט — המעסיק מממן ומאפשר, אך לעולם אינו צד למידע הקליני.

• הפרדה מלאה בין ספק הבדיקות למעסיק — התוצאות שייכות לעובד/ת בלבד. MP Check מספקת למעסיק דשבורד בריאות ארגוני אנונימי, ברמת מגמות מצרפיות בלבד.
• הסכמה מדעת — הרשמה יזומה של העובד/ת, עם הסבר מה נבדק ומה נשמר. פרוטוקול הבדיקות של MP Check נבנה ממילא לפי שאלון אישי, כך שההסכמה מתקבלת על סל מותאם ולא על "חבילה" גורפת.
• מינימיזציה של נתונים — רק הפרמטרים הנדרשים לבדיקת הסקר, בלי איסוף עודף.
• מסגרת חוקית מוכרת — חוק זכויות החולה וחוק הגנת הפרטיות בישראל מגדירים סודיות רפואית והסכמה מדעת; דיני שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסרים אפליה על רקע מצב בריאותי.

לצד הפרטיות כדאי לנהל מראש את ההתנגדויות הצפויות:

מה לעשות	למה לשים לב
לקיים את הבדיקות במשרד	חשש לפרטיות מול עמיתים — הקצו חדר סגור ולוח זמנים דיסקרטי
לדווח למעסיק על מגמות בריאות	לעולם לא ברמת עובד מזוהה; רק דשבורד ארגוני אנונימי
לתקשר "גילוי מוקדם"	לא להבטיח אבחנה — MP Check מבצעת בדיקות סקר ומנתבת להמשך בירור
להציג נוחות ומהירות	לא להבטיח זמני מענה מעבר למה שמתחייבים בפועל
להרחיב את סל הבדיקות	סל רחב בלי התאמה אישית מייצר עומס מידע — עדיף פרוטוקול לפי שאלון

מכאן נגזר גם הערך הניהולי: דשבורד הבריאות הארגוני האנונימי של MP Check משמש גם כעדות לדיווח ESG ולתהליכי B Corporation — נתון שאפשר להציג בדוח בלי לחשוף מידע רפואי מזוהה. במקום להצהיר על "השקעה בבריאות העובד", הארגון יכול להראות שהנגיש בדיקות גילוי מוקדם גם לעובדי פריפריה ולאתרים מרוחקים באמצעות הערכה הניידת.

שכבת אמון נוספת מגיעה מהאנשים ומהלקוחות שמאחורי השירות: בוועדה המייעצת של MP Check חברים ד"ר יצחק ברלוביץ, לשעבר משנה למנכ"ל משרד הבריאות, ופרופ' אבי פורת, לשעבר מנהל רפואי במכבי שירותי בריאות, ובין לקוחות החברה נמנים שיבא, Deloitte, Clal, Teva, Cellcom, AIG, Phoenix, Bazan, Migdal ו-SAP. עבור מנהלי מועדוני לקוחות ופרימיום זו הטבה שנבדלת מהנחות וכרטיסים, כפי שכתב ויקטור מ., לקוח פרטי: "שנה שניה ברציפות שאני נהנה מרמת שירות גבוהה, מקצועיות והטכנולוגיה של MPCheck. קל להמליץ עליהם ותענוג להיות לקוח שלהם."

תובנה שלנו, שנשמעת פחות בשיח הרווחה של 2026: הודעה שמסבירה מה לא יגיע למעסיק מניעה הרשמות טוב יותר מהודעה שמפרטת מה כלול בסל.

שאלות נפוצות: מה שואלים מנהלי רווחה לפני שמשיקים?

כמה זמן לוקחת בדיקה לעובד?

לפי דיווח שפורסם ב-insurtechisrael.news, בדיקה מלאה של MP Check אורכת כ-20 דקות, וזמן העיבוד קוצר משבועות לימים. מכיוון שהבדיקה מגיעה עד המשרד או הבית, אין נסיעה, פקקים או חיפוש חניה.

האם צריך לצום לפני הבדיקה?

לא. הפרוטוקול של MP Check מבוסס על דגימת דם קפילרי — דם נימי מקצה האצבע — ואינו מחייב צום. זהו אחד הגורמים שמאפשרים שיבוץ לאורך כל שעות היום ומורידים ביטולים ברגע האחרון.

מי מקבל את תוצאות הבדיקה?

התוצאה האישית שייכת לעובד. רוב התוצאות מפוענחות במקום וכוללות שיחת סיכום עם רופא/ה מומחה/ית. המעסיק מקבל דשבורד בריאות ארגוני אנונימי בלבד, המשמש גם כעדות לדיווח ESG או לתהליך B Corporation.

האם מגיע החזר ביטוחי על הבדיקה?

MP Check מציינת החזר ביטוחי של עד 80% במסגרת סעיף בדיקות תקופתיות / רפואה מונעת בפוליסות בריאות פרטיות, בכפוף לתנאי הפוליסה. להמחשה, לפי המפורסם באתר כלל ביטוח, פוליסת "ייעוץ ובדיקות" מזכה ב-80% מההוצאה בפועל, עד ₪300 לבדיקה ו-₪1,200 לשנת ביטוח למבוטחים מעל גיל 45. בדיקות מסוימות, כגון פאפ סמיר, מוחזרות בנפרד.

מה נחשב שיעור מימוש סביר להטבת בדיקות סקר?

אין תקן אחיד, ולכן כדאי למדוד יחסית לעצמכם: כמה מהעובדים הזכאים מימשו בפועל את ההטבה במחזור הקודם. היעד הנכון הוא צמצום הפער בין זכאות למימוש, ולא מספר יפה בדוח.

האם בדיקת הסקר מחליפה את הרופא המטפל?

לא. MP Check היא שירות בדיקות סקר וגילוי מוקדם: היא מסמנת תחומים שכדאי לעקוב אחריהם ומנתבת להמשך בירור אצל הגורם המטפל. אין בכך אבחנה רפואית ואין תחליף לרופא/ה המטפל/ת או למערכת הבריאות.